ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ד׳:ב׳

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ג׳:ו׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ד׳:ג׳ »

4 הלכה: יְאוּת אָמַר רִבִּי יוּדָה מַה טַעֲמָא דְרַבָּנָן. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רַב רִבִּי חִזְקִיָּה רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל כְּתִיב וְשָׁכַחְתָּ עוֹמֶר בַּשָּׂדֶה וְשָׁכַחְתָּ קָמָה אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ שִׁכְחַת קָמָה יֵשׁ לוֹ שִׁכְחַת עֳמָרִין. אֶת שֶׁאֵין לוֹ שִׁכְחַת קָמָה אֵין לוֹ שִׁכְחַת עֳמָרִין.

פירוש ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ד׳:ב׳

4 כתב יד א מ"ט דרבנן. פי' דפטרי משכחה הא אין שכתה אלא בשעת העמיר ובשעת העמיר כבר נתגייר:

5 ה"ג ושכחת עומר זו שכחת עומר בשדה זו שכחת קמה. פי' ומקיש זה לזה דזה שפטור משכחת קמה פטור משכחת עומר ובשעת שכחת קמה עדיין לא נתגייר:

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ג׳:ו׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ד׳:ג׳ »